"לפתח חטאת רובץ"
גלעד, חיים "סיפור קין והבל כפשוטו", בית מקרא צ"ו (תשמ"ד), ע' 14 - 28.
"כבר המתרגמים והפרשנים הקדמונים התקשו בהבנת כתוב סתום זה.
השבעים גרסו: 'ואם לא תיטיב לפתוח. חטאת. רבץ!'; אך אין בגירסה זו
כדי לגרוע מסתימותו של דיבר זה. בפרשנות המסורתית נדרש ה'פתח'
כנסמך לאוהל, ללב, לרחם האם, לקבר, למשפט וכהנה וכהנה... לי נראה,
כי יש לנו כאן עניין בניב חקלאי קדום הנגזר משורש פ'ת'ח', שאת
עקבותיו אנו מוצאים בכמה מקומות במקרא..."
"ל"ה פעמים מצוי במקרא הפועל ר'ב'צ' לנגזריו ולצורותיו הדקדוקיות
וכולם בהקשר לבעלי-חיים, לרבות האדם... מסתבר, שגם בנושא שלנו,
ה'רובץ' הוא מעולם החי והוא אינו אלא קין בעצמו ה'רובץ לפתחו'
כלומר, הדבוק לחלקת אדמתו (לשדהו), שהכול נזקקים לו (משתוקקים)
כמספק המזון העיקרי למחיית האדם והבהמה, ושיעורו של הכתוב '
לפתח אתה רובץ'. משמע, לא בענייני קרבן, חטא או 'חטאת' מדבר
אלהים אל קין, אלא דברי ריצוי ועידוד: אתה, קין, גורלך טוב, משל
אחיך הרועה, שכן אתה דבק במקור המזון והמחיה."
ע' 19 - 20