תרגום אונקלוס ספר בראשית פרק ד
(א) ואדם ידע ית חוה אתתיה ועדיאת וילידת ית קין ואמרת קניתי גברא מן
קדם יי:
[ואדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש לפני ה']
(ב) ואוסיפת למילד ית אחוהי ית הבל והוה הבל רעי ענא וקין הוה גבר
פלח בארעא:
[ותסף ללדת את אחיו את הבל והיה הבל רועה צאן וקין היה איש עובד
באדמה]
(א) והאדם ידע - כבר קודם הענין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן
עדן; וכן ההריון והלידה, שאם כתוב 'וידע אדם', נשמע שלאחר שנטרד היו לו
בנים:
קין - על שם קניתי:
את ה' - כמו עם ה'; כשברא אותי ואת אישי, לבדו בראנו; אבל בזה
שותפים אנו עמו (נדה לא):
את קין את אחיו את הבל - ג' 'אתים' ריבוים הם, מלמד שתאומה נולדה עם קין ועם הבל נולדו שתים;
לכך נאמר "ותוסף" (ב"ר):
(ב) רועה צאן - לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה:
(א) והאדם. כאשר ראה שלא יחיה בגופו בעצמו לעולם, הוצרך הוא להחיות
המין. על כן אמרה קניתי איש את ה' . ואין שום זכר למלת אלהים. כי
הנה נמצא בארץ במין כאשר הוא במעלה בעצמים. ומלת טוב כלל, וכן כתוב
וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד - ורע חלק.
(א) ותהר ותלד את קין - ענינו ותלד בן, ותקרא את שמו קין, כי אמרה קניתי איש
את ה', וכן ותלד את חנוך(להלן ד' י"ז) ורבים בפרשה ובמקומות אחרים:
את ה' - עם ה', כשברא אותי ואת אישי הוא לבדו בראנו, אבל בזה
אנו שותפין עמו, לשון רש"י. והנכון לי, שאמרה 'הבן הזה יהיה לי קנין
לה', כי כאשר נמות יהיה במקומנו לעבוד את בוראו', וכן דעת אונקלוס
שאמר "קדם ה'" וכמהו "ונראה [והראה] את הכהן" (ויקרא י"ג מ"ט), לכהן, ויגש דוד את העם (ש"א ל כא), אל העם: או יהיה את ה' כמו ויתהלך חנוך את האלהים (להלן ה כב),
את האלהים התהלך נח (להלן ו ט) - וקראה האחד בשם קנין והשני הבל, כי קנין האדם להבל דמה,
ולא רצתה לפרש זה, על כן לא נכתב טעם בשם השני. והסוד המקובל בענין הבל גדול מאד:
מ.ד. קאסוטו, פירוש על ספר בראשית
א) את קין - רגילים להגיד שפירוש שם זה הוא נפח על סמך...הערבית...,
אבל הוראה זו אינה אלא הוראה משנית. ההוראה העיקרית של השורש קין, גם בערבית, היא ליצור, לעצב, לתת צורה...לפי כל זה יש להחליט, ששם בנו הראשון של אדם פירושו: יצור.
ב) את אחיו - כאן, וכמו כן גם להלן, בפס' כ"א וכ"ב, ועוד במקומות אחרים במקרא, יש כנראה מעין רמז לשיטה חברתית קדומה, שעל פיה היתה ביד האח הגדול איזו דרגה של ריבונות על אחיו הצעירים ממנו....
ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה - לניגוד בין שני המקצועות אין שום
רמז בכתוב: האחים חולקים בשווה. מכל שכן שאין לראות בפרשתנו הבעת רגשי הבזיון שבלב האכרים כלפי הרועים, כפי מה שחשבו כמה חוקרים. אדרבה, דווקא הבל, שאליו מתיחס הכתוב באהדה, הריהו רועה הצאן...
כמה פעמים בזו אחר זו מדבר הכתוב על כל אחד משני האחים, לפני שירחיב את הדיבור על הגדול שבהם. ובכל פעם הוא מתחיל לדבר באותו האח שסיים בו בפעם הקודמת. בתחילה הוא מזכיר את לידתו של קין, ואחריה, לפי הסדר הכרונולוגי, את לידתו של הבל (פס' א'). ומכיוון שסיים בהבל, מזכיר מיד אחר כך את מקצוע עבודתו של הבל, ואחריו את מקצוע
עבודתו של קין (פס' ב'). ומכיוון שסיים בקין, מזכיר אחר כך את מנחתו של קין תחילה (פס' ג'), ואחריה את מנחתו של הבל (פס' ד', רישא)...כל פעם סדר כיאסטי, כמין כי יוונית ...על ידי השימוש בשיטה זו כמה פעמים רצופות, נוצרת מעין שלשלת בעלת חוליות רבות קשורות זו בזו, בהרמוניה משוכללת.