עבודת האדמה כמקצוע מפוקפק
רוזנסון, ישראל, 'לפתח חטאת רובץ': עיונים במקומה של האדמה במעשה קין
והבל, מגדים ג (תשמ"ז), ע' 33 - 42.
"יש מקום להציג את השאלה, מהן בדיוק הבעיות באדמה שבגללן היא
מקוללת בספר בראשית שוב ושוב. האם קללה זו הינה גזרה שרירותית
מאת הקב"ה ושמא יש בה מן המסתורין שבבריאה, ואולי קשורה הקללה
באורח החיים של עבודת האדמה. כדרכה של גזרה אלוהית, ייתכן ויש בה
צירוף של כמה וכמה טעמים, בינים אלו שהזכרנו. לצורך דיוננו נתרכז
בטעם האחרון. דומה, שתשובה לשאלת הצורך בקללה תינתן מתוך בדיקת
מקומה של האדמה בעונשו של קין. זאת לפי העיקרון המוסרי הכללי
המנחה את הבנתנו, עד כמה שניתן, בדרכי הענישה של הקב"ה, שהעונש
הינו אמצעי לתיקון החטא. העונש מטהר ומצרף אותם פגמים וקלקולים
העומדים ביסודו של החטא - מידה כנגד מידה. מהות עונשה של האדמה
מצוין בבירור - 'תזרע הרבה ותביא מעט' (רמב"ן), וכן - 'נע ונד תהיה
בארץ', רצונו לומר - הקביעות בארץ תפחת ותקטן."
"מסתבר, ששני אלו - שפע היבול יחד עם ישיבה קבועה ויציבה בארץ - יש
בהם לקלקל את נפש האדם. תחושת חוסר התלות בקב"ה המתפתחת בתנאים
אלו עלולה להניאו לביטחון מופרז בכוחו ולהסירו מאמונה בקב"ה. ויש
להבהיר כאן פרט חשוב המתייחס למציאות באותה עת. קללת האדמה
הראשונה, זו שנאמרה לאדם הראשון, הינה ללא ספק קללה קשה, אך צריך
לתת את הדעת לניסוחה המדויק המתמקד ב - 'בזעת אפיך תאכל לחם'
(בראשית ג', יט). מכאן משתמע כמובן הקושי בפרנסה, אך ניתן ללמוד גם
את ההפך ולהסיק כי באותו שלב די היה בעבודה קשה ומפרכת כדי לקבל
יבולים משובחים. גורם התלות בגשמים המחנך לתלות ולאמונה בקב"ה,
ובגללו נבחרה ארץ ישראל להיות ארצו של עם מאמין...לא נזכר בפרשה
זו כלל. נראה אפוא כי בתנאים אלו יכול אדם חרוץ וחזק להצליח
במלאכתו למרות הקללה...לעומת זאת, הרועה עשוי שלא להיפגע מכל אלו.
אין הוא מגדל את מזונו של צאנו אלא מחפש אחריו, וממילא תלותו בקב"ה
גדולה יותר...מה שתואר כאן הינו למעשה ניגוד בהשקפת עולם שיכול היה
להתפתח בין רועה לאיכר בתנאים של הדור השני לאנושות. קיים כמובן
גם ניגוד חברתי-כלכלי ביניהם. ניגוד זה היה קיים תמיד ומן הסתם גם
בימי קין והבל, אלא שכאן מתארת התורה ניגוד מוסרי-השקפתי. והדבר
מודגש הדגש היטב בעניין הקרבנות, כשביטחונו המופרז של קין משיאו
לתת קרבן פחות וללא הזדהות אישית, ובכך הפך את הקרבן לטכס חסר
משמעות דתית כלשהי.