נקמת הדם

קאסוטו, מ.ד. פירוש על ספר בראשית

   
"...הוראה מיוחדת לפיסקאות אלה, המהווה את עיקר החידוש שהן באות
ללמד, והיא מחאה נגד המנהג של נקמת הדם...ניכרת בחוקי התורה
נטיה לצמצם אותו [מנהג] ולהעמידו על מועט: גואל הדם נעשה כמעט
רק למבצע פסק דינה של העדה, ובשביל הרוצח בשוגג נקבע דין גלות
לעיר מקלט במקום נקמת הדם. והנה בפרשתנו, בקשר למקרה הראשון
של רצח בתולדות האנושות, באה לידי ביטוי נטיה מעין זו. קין,
שרצח את אחיו, הריהו הטיפוס הראשון של הרוצחן, שהרי כל בני אדם
אחים הם זה לזה, וכל מי ששופך דם האדם את דם אחיו הוא שופך;
ולפיכך, דינו של קין הריהו המופת הראשון לדיני הרוצח. מתיירא
היה קין מפני נקמת הדם (והיה כל מוצאי יהרגני, פס' י"ד), מכיון שכל
באי העולם, גם הנולדים כבר וגם העתידים להיולד, היו קרוביו של
הנרצח וגואליו; וה' הציל אותו מידם ודן אותו בגלות. נקמת הדם
אינה רצויה בעיני ה'."