דמותו של קין - ניתוח פסיכולוגי טקסטואלי

אררט, ניסן "סיפור קין והבל", בית מקרא ק"א (תשמ"ה), ע' 312 - 321.

   
"קין מוצג כמי שהגה את רעיון הקרבן - 'המנחה לה'', ואילו הבל מצטרף
'גם הוא' אל הרעיון: לבטא באופן סמלי-מעשי את רגשות התלות והערגה
כלפי האלהים על -דרך הקרבת הקרבן. אולם, בשעת הביטוי המעשי של
הרעיון, מתברר, כי מניעיו של קין לא היו כשל אחיו הבל, אשר ביטא את
יחסו אל אלהי-החסד במתן היקר והחביב עליו מפרי עמלו: 'מבכורות צאנו
ומחלבהן'. מהדגשה זו של הכתוב ניתן להבין, כי קין הקריב לאלהים את
מנחתו אך כדי לצאת לידי חובה."
 

   
"קין נדמה מבקש לשטוח טענותיו לפני אחיו: 'ויאמר קין אל הבל אחיו...';
אך בהמשך הכתוב אין כל מסירת-דברים. אין אנו יודעים, איפוא, מה 'אמר'
(חשב) קין 'אל (על אודות) 'הבל אחיו' (עדיין מקיים עמו יחסי אחווה).
נראה, על-כן, כי הפעל 'ויאמר' משמעותו כאן - כבמקומות אחרים במקרא -
'קבע מועד ומקום למפגש סודי'. קין מנצל את הרמון שאחיו רוחש לו;
ומצליח, במרמה, למשוך אותו אל השדה - הרחק מן ההורים ורחוק, לפי
דעתו המוטעית, מעין האלהים - כדי להסדיר את העניינים ביניהם."
 

   
"אך בשדה התנהלו העניינים שלא כמתוכנן" 'ויהי' (פתיחה לענין חדש)
'בהיותם בשדה' - בעוד קין מבקש להסדיר את הדברים עם אחיו בשדה -
'ויקם קין אל הבל אחיו' - פגע באחיו בשגגה - 'ויהרגהו'. תמונת-דברים זו
מתקבלת מדיוק לשון הכתוב. אין הוא גורס: 'ויקם קין על הבל (בסתם:
הזר השנוא) להרגו' - בערמה; או: 'ויקם קין ויהרג את הבל )בסתם('; או
'ויקם עליו ויכהו'; אלא: 'ויקם קין אל (על אודות) הבל אחיו' - מריבים
היו זה עם זה, כאחים, מן-הסתם על-אודות הרגשת-הקיפוח שהיתה לקין,
ביחס לאחיו הבל, בשל פרשת המנחה (אתנחתא בכתוב); כשלפתע - שלא
במתוכנן - מוצא קין עצמו פוגע בהבל אחיו באורח קטלני - 'ויהרגהו'.