תרגום אונקלוס ספר בראשית פרק ד
(ג) והוה מסוף יומין ואייתי קין מאבא דארעא תיקרובתא קדם יי:
[ והיה בקץ ימים והביא קין מפרי האדמה מנחה לה']
(ד) והבל אייתי אף הוא מבכירי עניה ומשמניניהון והות רעוא מן קדם יי
בהבל ובתקרובתיה:
[והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהם והיו הבל ומנחתו לרצון
לפני ה']
(ה) ובקין ובתקרובתיה לא הוה רעוא ותקיף לקין לחדא ואתכבישו אפוהי:
[וקין ומנחתו לא היו לרצון וויחר לקין מאד ונפלו פניו]
(ו) ואמר יי לקין למא תקיף לך ולמא אתכבישו אפך:
[ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך]
(ז) הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך
נטיר דעתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך:
[הלא אם תיטיב מעשך תפוצה ואם לא תיטיב מעשך חטאך שמור ליום הדין
שעתיד להיפרע ממך אם לא תשוב, ואם תשוב תתוגמל]
רש"י בראשית פרק ד
(ג) מפרי האדמה - מן הגרוע, ויש אגדה שאומרת זרע פשתן היה. ד"א מפרי,
מאיזה שבא לידו, לא טוב ולא מובחר:
(ד) וישע - ויפן. וכן ואל מנחתו לא שעה - לא פנה. וכן ואל ישעו [רצ"ל ולא ישעה] (ישעיה יז ח) - אל יפנו. וכן (איוב יד) שעה מעליו - פנה מעליו:
וישע - ירדה אש ולחכה מנחתו:
(ז) הלוא אם תיטיב - כתרגומו פירושו:
לפתח חטאת רובץ - לפתח קברך חטאתך שמור:
ואליך תשוקתו - של חטאת - הוא יצר הרע - תמיד שוקק ומתאוה להכשילך:
ואתה תמשל בו - אם תרצה, תתגבר עליו:
ראב"ע בראשית ד
(ג) ויהי מקץ ימים - שעבד קין את האדמה, הביא המנחה אל המקום שקבע
לתפלתו, ולא ישרו בעיני דברי האומרים כי המנחה הביאה אל אביו.
ובעבור שכתוב מבכורות צאנו , יש סמך כי לא הביא קין מן הבכורים.
(ד) וישע. על משקל ויחר לקין. וטעמו כמו קבל, והקרוב אליו שעו מני
(ישעיה כ"ב ד), כדרך סוד הקרבן. ויתכן שירד האש ודשנה מנחת הבל, ולא
מנחת קין
[חזרה לפסוק הקודם - ויהי מקץ ימים] ועל דעתי, כי נקראת השנה
תמימה "ימים" וכן כתיב ימים תהיה גאולתו (ויקרא כ"ה ל), בעבור שישובו
הימים באורך או בקוצר כאשר היו בתחלה. וכן ימים ימימה (שמות י"ג י).
ופי' שנתים ימים (בראשית מ"א א) - ימים שלמים שנתים. ואם נכתוב שנתים, יתכן שאינן שלמות מיום אל יום. וכן עד חודש ימים (במד' י"א כ). שישוב
החדש כאשר היה. אל כן אמרתי בפירוש דניאל כי ימים אלף מאתים
ותשעים (דניאל יב יא), שהם ימים ולא שנים, בעבור שהם במספר.
(ז) הלא. ופי' שאת על דעת מפרשים רבים שאת עונך. והנכון בעיני שאת
פנים. כי כתוב בתחלה ויפלו פניו , וזה דרך בושה, כטעם ואיך אשא
פני (ש"ב כ כב). וטעמו, אם עשית טוב תשא פניך, וכן כי אז תשא פניך
ממום (איוב יא טו).
חטאת רובץ. יש אומר שחטא תחת עון. גם יש מפרשים לפתח הקבר ירבץ
עונך ביום הדין. ויפרשו וי"ו תשוקתו על הבל. וטעם למה חרה לך -
שקבלתי מנחת הבל, והוא סר אל משמעתך, ואתה כמו מושל בו. ואחרים
אמרו על היצר, איננו כתוב. ואלה אמרו, כי לפתח ביתך חטאך רובצת,
והיא הולכת עמך. ויש אומר לפתח הפה, כטעם שמור פתחי פיך (מיכה ז
ה). והנכון בעיני שחטאתך סמוך [בסמיכות] - ויצר לב האדם הוא רובץ
עמו.
ואילך תשוקתו. כי היצר ישוב אל משמעתך ברצונך. גם יש כח למשול בו.
רמב"ן בראשית פרק ד
(ג-ד) ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'. והבל הביא גם הוא - הבינו האנשים
האלה סוד גדול מהקרבנות והמנחות, וכן נח. ורבותינו אמרו (ע"ז ח) שגם
אדם הראשון הקריב שור פר, וזה יחסום פי המבהילים בטעם הקרבנות;
ועוד ארמוז בו עיקר גדול, ברצון הקב"ה [עיין ויקרא א ט]:
(ז) הלא אם תיטיב שאת - על דעת המפרשים [אונקלוס, רש"י, ורד"ק] - שאת
עוונך. ועל דעת רבי אברהם: שאת פניך כנגד למה נפלו פניך, כי המתבייש כובש פנים למטה, וכן ואור פני לא יפילון (איוב כט כד),
והמכבדו כאילו נושא פניו למעלה, וזה טעם אולי ישא פני (להלן ל"ב כא),
לא תשא פני דל (ויקרא יט טו):
ועל דעתי, אם תיטיב, יהיה לך יתר שאת על אחיך, כי אתה הבכור - וזה
טעם למה חרה לך , כי בבושתו מאחיו נפלו פניו, ובקנאתו ממנו הרגו.
והנה אמר לו, למה חרה לך על אחיך, למה נפלו פניך ממנו, הלא אם תיטיב,
יהיה לך יתר שאת על אחיך, ואם לא תיטיב, לא עמו בלבד תבואך רעה, כי
לפתח ביתך חטאתך רובץ להכשילך בכל דרכיך:
ואליך תשוקתו - שהוא ישתוקק להיות דבק בך כל הימים, אבל אתה תמשול
בו אם תחפוץ, כי תיטיב דרכיך ותסירנו מעליך; הורהו על התשובה, שהיא
נתונה בידו לשוב בכל עת שירצה ויסלח לו:
קאסוטו, מ.ד. פירוש על ספר בראשית
ג) מפרי האדמה - ...מצד אחד ברור, שמכיון שבנוגע לקין נאמר מפרי האדמה סתם, ובנוגע להבל מדגיש הכתוב שני ביטויים המציינים את הדבר המשובח שבמינו (מבכורות...ומחלבהן), הבחנה זו לא לחנם באה. מהצד השני יש לציין, שאמנם הבחנה ישנה, אבל ניגוד איננו. כנראה רצה הכתוב להגיד, שבה בשעה שהבל שם את לבו לבחור את הדבר המעולה שברשותו, קין לא שם לבו לזה. במילים אחרות: הבל השתדל כדי לקיים מצוה מן המובחר, וקין הסתפק בקיום המצוה סתם.
ה) ואל קין ואל מנחתו לא שעה - ...כיצד ידעו שני האחים ששעה ה' אל הבל ואל מנחתו, ושאל קין ואל מנחתו לא שעה?...שאחר הקרבת המנחות נתן ה' ברכה ופוריות לצאנו של הבל ולא לשדהו של קין.
ז) הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ - ...די לך שתיטיב את מעשיך, ואז תוכל לעמוד איתן על רגליך בקומה זקופה; אבל אם לא תיטיב את מעשיך ותתחיל לחטוא, אז החטאת תיהפך לך ל"רובץ" (פקיד זוטר), ואותו הרובץ ישתוקק להשפיל אותך ולעשות אותך רובץ ארצה כמוהו; ואולם אינך נתון בידו, ואם רק תרצה, תוכל להתנגד לו ולהתגבר עליו ולהשתחרר מהשפעתו.