קאסוטו, מ.ד. פירוש על ספר בראשית
(א) את קין - רגילים להגיד שפירוש שם זה הוא נפח על סמך...הערבית...,אבל הוראה זו אינה אלא הוראה משנית. ההוראה העיקרית של השורש קין, גם בערבית, היא ליצור, לעצב, לתת צורה...לפי כל זה יש להחליט, ששם בנו הראשון של אדם
פירושו: יצור.
(ב) את אחיו - כאן, וכמו כן גם להלן, בפס' כ"א וכ"ב, ועוד במקומות אחרים
במקרא, יש כנראה מעין רמז לשיטה חברתית קדומה, שעל פיה היתה ביד האח
הגדול איזו דרגה של ריבונות על אחיו הצעירים ממנו....
ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה - לניגוד בין שני המקצועות אין שום רמז בכתוב: האחים חולקים בשווה. מכל שכן שאין לראות בפרשתנו הבעת רגשי הבזיון שבלב האכרים כלפי הרועים, כפי מה שחשבו כמה חוקרים. אדרבה, דווקא הבל, שאליו מתיחס הכתוב באהדה, הריהו רועה הצאן...
כמה פעמים בזו אחר זו מדבר הכתוב על כל אחד משני האחים, לפני שירחיב את
הדיבור על הגדול שבהם. ובכל פעם הוא מתחיל לדבר באותו האח שסיים בו
בפעם הקודמת. בתחילה הוא מזכיר את לידתו של קין, ואחריה, לפי הסדר
הכרונולוגי, את לידתו של הבל (פס' א'). ומכיוו שסיים בהבל, מזכיר מיד אחר
כך את מקצוע עבודתו של הבל, ואחריו את מקצוע עבודתו של קין (פס' ב').
ומכיוו שסיים בקין, מזכיר אחר כך את מנחתו של קין תחילה )פס' ג'(, ואחריה
את מנחתו של הבל (פס' ד', רישא)...כל פעם סדר כיאסטי, כמין כי יוונית...על
ידי השימוש בשיטה זו כמה פעמים רצופות, נוצרת מעין שלשלת בעלת חוליות
רבות קשורות זו בזו, בהרמוניה משוכללת.
(ג) מפרי האדמה - ...מצד אחד ברור, שמכיון שבנוגע לקין נאמר מפרי האדמה סתם, ובנוגע להבל מדגיש הכתוב שני ביטויים המציינים את הדבר המשובח שבמינו (מבכורות...ומחלבהן), הבחנה זו לא לחנם באה. מהצד השני יש לציין, שאמנם הבחנה ישנה, אבל ניגוד איננו. כנראה רצה הכתוב להגיד, שבה בשעה שהבל שם את לבו לבחור את הדבר המעולה שברשותו, קין לא שם לבו לזה. במילים אחרות: הבל השתדל כדי לקיים מצוה מן המובחר, וקין הסתפק בקיום המצוה סתם.
(ה) ואל קין ואל מנחתו לא שעה - ...כיצד ידעו שני האחים ששעה ה' אל הבל ואל מנחתו, ושאל קין ואל מנחתו לא שעה?...שאחר הקרבת המנחות נתן ה' ברכה
ופוריות לצאנו של הבל ולא לשדהו של קין.
(ז) הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ - ...די לך שתיטיב את
מעשיך , ואז תוכל לעמוד איתן על רגליך בקומה זקופה; אבל אם לא תיטיב את
מעשיך ותתחיל לחטוא, אז החטאת תיהפך לך ל"רובץ" (פקיד זוטר), ואתו הרובץ
ישתוקק להשפיל אותך ולעשות אותך רובץ ארצה כמוהו; ואולם אינך נתון בידו,
ואם רק תרצה, תוכל להתנגד לו ולהתגבר עליו ולהשתחרר מהשפעתו...
(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו ..-.אפשר להבין את המלה ויאמר בפסוק שלנו (כמשחק מלים עם ויאמר שבפס' ו', ט', י"ג, ט"ו, כ"ג), בהוראה של קביעת מקום לפגישה....
(יב) נע ונד תהיה בארץ - אין הכוונה, כמו שחשבו בודה ואחרים, שיוכרח קין
לחיות חיים נומדיים. חייהם של הרועים הנודדים בוודאי לא נחשבו לקללה
...נע ונד אינו הרועה הנודד, המעתיק את אהלו כפעם בפעם ממקום למקום כפי
צרכיו, אלא מי שאינו מוצא לעולם מנוח לכף רגליו, ותועה כל ימיו, מפני
שבשום מקום אינו יכול להשיג את פרנסתו.
(יג) גדול עוני מנשוא - אי אפשר לפרש מלים אלו כבקשה להמתקת הדין, כלומר:
עונש עוני גדול ממה שאוכל לסבול (כך ראב"ע ורבים מהחדשים), שהרי הקשר בין
עוון ובין נשא רגיל בהוראה אחרת, בהוראת סליחת העוון. לפי הדרש יש כאן
לשון שאלה (סנהדרין ק"א ע"ב: כלום גדול עווני משישים רבוא שעתידין לחטוא
לפניך ואתה סולח להם?). אמנם אין זה פשוטו של מקרא, אבל מושג הסליחה
הריהו בוודאי מתאים לדברי הכתוב.