מדרש רבה בראשית פרשה כב
פסקה ב פסקה ג פסקה ד פסקה ה פסקה ו פסקה ז
פסקה ח פסקה ט פסקה י פסקה יא פסקה יב
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ב
ב והאדם ידע וגו' - רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר: לא שימשה
[קיימה יחסי מין] בריה קודם לאדם הראשון - "וידע" אין כתיב כאן אלא והאדם ידע את
חוה אשתו , הודיע דרך ארץ [יחסי מין] לכל . ד"א: והאדם ידע - ידע מאיזו שלוה נשלה.
ידע מה עבדת ליה [עשתה לו] חוה. א"ר אחא: חיויא חיויך ואת חיויא דאדם [הנחש
נחש הוא ואת נחש לאדם].
ותהר ותלד את קין - אר"א בן עזריה: ג' פלאים נעשו באותו היום: בו ביום נבראו, בו ביו
שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. א"ל רבי יהושע בן קרחה: עלו למטה שנים וירדו שבעה:
קין ותאומתו והבל ושתי תאומותיו.
ותאמר קניתי איש את ה' - חמת לה הא איתתא בנין; אמרה הא קנין בעלי בידי [ראתה
אותה אישה בנים; אמרה הנה קנין בעלי בידי].
את ה' - רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא, אמר לו: בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה -"אכין ורקין" מיעוטים, "אתין וגמין" רבויים, האי "את" דכתיב הכא, מהו?
אמר: אלו נאמר: "קניתי איש ה'", היה הדבר קשה. אלא את ה' - א"ל (דברים לב) כי
לא דבר רק הוא מכם . ואם ריק הוא - מכם, שאין אתם יודעים לדרוש, אלא את ה' -
לשעבר, אדם נברא מאדמה וחוה נבראת מאדם, מכאן ואילך, בצלמנו כדמותנו - לא איש
בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה:
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ג
ג ותוסף ללדת את אחיו את הבל - הדא מסייעא [זאת מסייעת] לרבי יהושע בן קרחה
דאמר: עלו למטה שנים וירדו שבעה - ותוסף ללדת , תוספת ללידה ולא תוספת לעיבור.
ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה - שלשה הן שהיו להוטים אחר האדמה ולא
נמצא בם תועלת ואלו הן: קין עובד אדמה , נח (בראשית ט) ויחל נח איש האדמה ,
עוזיהו (ד"ה ב' כ"ז) אכרים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה:
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ד
ד ויהי מקץ ימים - ר"א ורבי יהושע, ר"א אמר: בתשרי נברא העולם; רבי
יהושע אמר: בניסן נברא העולם; מאן דאמר בתשרי נברא העולם, עשה הבל קיים מן
החג ועד החנוכה; מ"ד בניסן נברא העולם, עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת;
בין לדברי אלו בין לדברי אלו, הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים
יום:
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ה
ה ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' - מן הפסולת, לאריס רע שהיה אוכל את
הבכורות ומכבד למלך את הסייפות.
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ו
ו וישע ה' אל הבל ואל מנחתו - נתפייס ממנו
ואל קין ואל מנחתו לא שעה - לא נתפייס ממנו
ויחר לקין מאד ויפלו פניו - נעשו כאור
ויאמר ה' לקין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת - ברכה, כד"א (ויקרא
ט) שא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ;
ואם לא תטיב שאת - קללה, דכתיב (שם כב) והשיאו אותם עון אשמה
ד"א אם תטיב - אני מוחל לך על עונותיך, ואם לאו, חטאו של אותו האיש גדוש ומגודש.
ר' ברכיה בשם ר' שמעון בר אמי אמר: (תהלים לב) לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה - אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו ולא פשעו גבוה ממנו שנאמר (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ
לפתח חטאת רובץ - "חטאת רובצת" אין כתיב כאן אלא חטאת רובץ; בתחלה הוא תש
כנקבה, אחר הוא מתגבר כזכר.
אמר רבי עקיבא: בתחלה דומה לחוט של עכביש ולבסוף נעשה כקלע הזו של ספינה, הה"ד
(ישעיה ה) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה
א"ר יצחק: בתחלה הוא נעשה אורח ואחר כך הוא נעשה בעל הבית, הה"ד (שמואל ב יב)
ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו - הרי אורח. ויקח את כבשת האיש
הרש ויעשה לאיש הבא עליו - הרי בעל הבית.
א"ר תנחום בר מריון: אית כלבין ברומי דידעין למשתדלא, אזיל ויתיב קמי פלטירא
ועביד גרמיה מתנמנם ומרי פלטירא מתנמנם והוא שמוט עיגולא אארעא עד דהוויא מצמית
לון, הוא משתכר עיגולא ומהלך ביה
[יש כלבים ברומא שיודעים לפתות, הולך ויושב לפני חנות ועושה עצמו מתנמנם ובעל החנות מתנמנם ושומט כיכר לחם ארצה ועד שהוא אוסף אותה, משתכר הכלב כיכר ובורח איתה].
א"ר אבא: היצר הזה דומה ללסטים שפוף שהיה יושב בפרשת דרכים, כל מאן דעבר הוה
אמר: הב מה דעלך [תן מה שעליך]. עבר פקח אחד וראה שאין בו תוחלת לגזול לו כלום,
התחיל מכתתו. כך כמה דורות אבד יצר הרע: דור אנוש ודור הפלגה ודור המבול. כיון
שעמד אברהם אבינו וראה שאין בו תוחלת התחיל מכתתו הה"ד (תהלים פט) וכתותי מפניו
צריו ומשנאיו אגוף
א"ר אמי: אין יצה"ר מהלך לצדדים אלא באמצע פלטיא, ובשעה שהוא רואה אדם ממשמש
בעיניו, מתקן בשערו, מתלא בעקיבו הוא אומר: הדין דידי [זה שלי]. מאי טעמיה? (משלי
כו) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו
אמר ר' אבין: כל מי שמפנק את יצרו בנערותו, סופו להיות מנון עליו בזקנותו, מ"ט? (שם
כט) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון .
רבי חנינא בר פפא אמר: אם בא יצרך להשחיקך, דחהו בדברי תורה. אם עשית כן, מעלה
אני עליך כאילו בראת את השלום, שנאמר (ישעיה כו) יצר סמוך תצור שלום ; וא"ת שאינו
ברשותך, ת"ל (שם) כי בך בטוח - וכבר הכתבתי לך בתורה: ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו
רבי סימון אמר: אם בא יצרך להשחיקך שמחהו בדברי תורה שנאמר: יצר סמוך תצור שלום
ואם עשית כן מעלה אני עליך כאילו בראת את שני העולמות, "תצור שלום" אין כתיב כאן
אלא שלום שלום . וא"ת שאינו ברשותך, כבר הכתבתי בתורה ואליך תשוקתו וגו' :
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ז
ז ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו' - על מה היו מדיינים ?
אמרו: בואו ונחלוק את העולם. אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין, דין אמר: ארעא דאת קאים עליה דידי [זה אמר: הארץ שאתה עומד עליה שלי!] ודין אמר: מה דאת לביש דידי [וזה אמר: מה שאתה לובש שלי !] דין אמר: חלוץ [זה אמר: פשוט!] ודין אמר:
פרח [וזה אמר: הסתלק!] מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: שניהם נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו את
המטלטלין; ועל מה היו מדיינין? אלא זה אומר: בתחומי בהמ"ק נבנה, וזה אומר:
בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה , ואין שדה אלא בהמ"ק, היך מה
דאת אמר (מיכה ג) ציון שדה תחרש; ומתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו וגו'
יהודה בר אמי אמר: על חוה הראשונה היו מדיינין.
אמר רבי איבו: חוה הראשונה חזרה לעפרה; ועל מה היו מדיינין? אמר רבי הונא:
תאומה יתירה נולדה עם הבל, זה אומר: אני נוטלה שאני בכור, וזה אומר: אני נוטלה
שנולדה עמי, ומתוך כך ויקם קין :
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ח
ח אמר רבי יוחנן: הבל היה גבור מקין, שאין ת"ל ויקם , אלא מלמד שהיה נתון
תחתיו. אמר לו: שנינו בעולם, מה את הולך ואומר לאבא? נתמלא עליו רחמים,
מיד עמד עליו והרגו. מן תמן אינון אמרין: טב לביש לא תעביד וביש לא ימטי לך
[משם אנו אומרים: אל תעשה טוב לרע, ורע לא יגיע לך]
ויהרגהו - במה הרגו? רשב"ג אמר: בקנה הרגו, שנאמר (להלן כג) וילד לחבורתי - דבר שעושה חבורה. ורבנן אמרי: באבן הרגו, שנאמר כי איש הרגתי לפצעי - דבר שהוא עושה
פצעים.
רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר: נתבונן קין מהיכן שחט אביו
אותו הפר שנאמר בו (תהלים סט) ותיטב לה' משור פר, ומשם הרגו - ממקום
הצואר, מקום הסימנין. ומי קברו? א"ר אלעזר בן פדת: עופות השמים וחיות טהורות
קברוהו, ונתן להן הקב"ה שכרן, ב' ברכות שמברכים עליהן - א' לשחיטה וא' לכיסוי
הדם:
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ט
ט רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: כתיב (שם לז) חרב פתחו רשעים וגו' -
חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם, זה קין; להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך, זה
הבל; (שם) חרבם תבא בלבם וגו' - נע ונד תהיה בארץ .
ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך וגו' - משל לאיפרכוס [שליט] שהיה מהלך באמצע
פלטיא [רחוב], מצא הרוג ואחד עומד על גביו, א"ל: מי הרגו? ואמר ליה: אנא בעי
ליה גבך ואת בעי ליה גבי [אני חושד בך ואתה חושד בי], א"ל: לא אמרת כלום.
משל לאחד שנכנס לגינה וליקט תותין ואכל והיה בעל הגינה רץ אחריו - א"ל: מה
בידך? א"ל: אין בידי כלום, א"ל: והרי ידיך מלוכלכות! כך אמר לו קין להקב"ה:
השומר אחי אנכי. אמר לו הקב"ה: הא רשע, קול דמי אחיך צועקים וגו' !
משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד והפשילו לאחוריו, והיה בעל המרעה רץ
אחריו - אמר לו: מה בידך? אמר לו: אין בידי כלום, אמר לו: והרי הוא מפעה אחריך!
כך אמר הקב"ה לקין: קול דמי אחיך וגו'
רבי יודן ורבי הונא ורבנן - רבי יודן אומר: "דם אחיך" אין כתיב כאן אלא דמי
אחיך , דמו ודם זרעיותיו;
רבי הונא אמר: (מלכים ב ט) את דמי נבות - "דם נבות ודם בניו" אין כתיב כאן אלא
את דמי נבות ואת דמי בניו - דמו ודם זרעיותיו;
רבנן אמרין (ד"ה ב כד) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא בדמי יהוידע,
דמו ודם זרעיותיו.
אר"ש בן יוחאי: קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו, לב' אתליטין שהיו
עומדין ומתגוששים לפני המלך, אילו רצה המלך - פירשן, ולא רצה המלך לפרשן,
נתחזק אחד על חבירו והרגו, והיה מצווח ואמר: מאן יבעי דיני קדם מלכא [מי ידרוש
את דיני לפני המלך!] כך קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה . לעלות למעלה לא
היתה יכולה, שעדיין לא עלתה לשם נשמה, ולמטה לא היתה יכולה לעמוד, שעדיין
לא נקבר שם אדם, והיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים.
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה י
י ועתה ארור אתה - אמר רבן שמעון בן גמליאל: בשלשה מקומות דברו הכתובים בלשון
מועט: ועתה ארור אתה, (במדבר טז) ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה, (שופטים יח) ואנכי פציתי פי אל ה' .
כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה - רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא -
רבי אלעזר אמר: לך אינה נותנת, לאחר נותנת; רבי יוסי בר חנינא אמר: לא לך ולא
לאחר; ודכוותה [וכמותו] (דברים כח) זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף;
רבי יהודה ורבי נחמיה - רבי יהודה אומר: זורע סאה ומכניס סאה, א"ר נחמיה: א"כ,
פרנסה מניין? אלא הראויה לעשות עשרים עושה ששה עשר, והראויה לעשות עשר
עושה חמש. ד"א: כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך - כחה אינה נותנת
לך, כחך נותנת לך; כל כחך אינה נותנת לך, נותנת היא לך מקצת כחך
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה יא
יא ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא - לעליונים והתחתונים אתה סובל, ולפשעי אין
אתה סובל? ד"א: גדול עוני - משל אבא, אבא על מצוה קלה עבר, ונטרד מתוך ג"ע,
זו שהיא עבירה חמורה, שפיכת דמים, על אחת כמה וכמה - גדול עוני.
הן גרשת - אתמול גרשת את אבא, ועכשיו את מגרשני?
ומפניך אסתר - שמא מפניך אסתר? והייתי נע ונד בארץ וגו' .
מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה יב
יב ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין - ר"י ורבי נחמיה - רי"א: נתכנסו בהמה, חיה
ועוף לתבוע דמו של הבל; אמר להן: לכן אני אומר: כל הורג קין יהרג; אמר רבי
לוי: בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל, א"ל הקב"ה: לכן אני אומר כל הורג קין
יהרג. ר' נחמיה אמר: לא כדינן של רוצחנין דינו של קין, קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג.
וישם ה' לקין אות - רבי יהודה ורבי נחמיה - רבי יהודה אמר: הזריח לו גלגל
חמה. א"ר נחמיה: לאותו רשע היה מזריח לו הקב"ה גלגל חמה? אלא מלמד שהזריח
לו הצרעת, היך מה דאת אמר (שמות ד) והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול
האות וגו'
רב אמר: כלב מסר לו.
אבא יוסי בן קסרי אמר: קרן הצמיח לו.
רב אמר: עשאו אות לרוצחנים.
רבי חנין אמר: עשאו אות לבעלי תשובה.
רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר: תלאו ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר(בראשית ח) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה, כד"א ויקם קין וגו' :