קין והבל - מאבק היסוד

 

בין סיפורי המקרא, תופסת פרשת קין והבל (בראשית ד', 1 - 16) מקום חשוב ביותר, הן

מבחינת הטיפול בה במסורת הפרשנית והמדרשית היהודית והן מבחינת השפעתה על הספרות

והאומנות הכללית. מעשה הרצח הראשון בתולדות האנושות, רצח אח, הפך לנכס תרבותי

המוכר לרוב האנושות. אך סיפור זה מתאפיין בבעיות נוסח ולשון קשות ובעיקר בצורך

למלא את החסר בו במישור הרעיוני, הדרמתי והמוסרי. צורך זה מספק לכל דור וציבור

קוראים הזדמנות להבהרה עצמית דרך זיקתו לסיפור ודמויותיו.

 

הקריאה המסורתית של סיפור קין והבל מחפשת בעיקר את מוסר ההשכל שבו. לכאורה, לקח

המעשה הינו פשוט וברור - לא תרצח. לכאורה, הסיפור מעמיד את הצדיק מול הרשע

ומזדעק לנוכח אלימות הפושע. אך עיון מעמיק בפרטי הסיפור יראה כי מסקנות אלה אינן

ממצות - הרי הרוצח איננו נענש על פי המקובל בחוקי המקרא וחוקות העמים, אלא זוכה

לרחמנות אלוהית יתירה.

         כיצד אפשר להבין תגובה זו לרצח?

         האם אכן עומד כאן רשע מול צדיק?

 

שאלות אלו מובילות את הקורא לעיון מחודש בפרטי הסיפור הידוע כל כך. מגמה עיונית

אחת מתאפיינת בעיסוק בלשון הסיפור ובירור נוסחו. המוקדים העיקריים במגמה זו נמצאים

בפסוק 7 המוקשה:

              

          הלוא אם תיטיב שאת

          ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ

          ואליך תשוקתו

          ואתה תמשל בו.

           

 מראשית הפרשנות המקראית זכה פסוק זה לטיפול אינטנסיבי שכלל גם פניה לשפות

המזרח הקדום ודתותיו וגם הצעות "תיקון" מפליגות.

              

עיון מסוג זה בוחן גם את נוסח הכתוב הבעייתי שבפסוק 8:

                

         ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה,

              

 כי לכאורה חסרים בו דברי קין הגורליים; גם כאן חלוקים הפרשנים בשאלה אם זקוק

הכתוב לתיקון והשלמה.

              

העיון בסגנון הפרשה עוסק גם בפסוקיה הפחות בעייתיים. פרשנים הצביעו, למשל,

על השימוש הרב במילה "אח" בסיפור וביקשו להסיק מסקנות מתופעה זו לגבי כוונת

המספר, שאינו נוקט עמדה אלא רק מתאר את המעשה, כביכול. נוסף על היבט זה,

עוסק העיון הסגנוני בניתוח מבנה הסיפור ומרכיביו ועל השימוש בלשון פיוטית

לעומת השימוש בפרוזה.

              

בירור מחקרי נוסף של פרשת קין והבל מתמקד בציון מקצועותיהן של הדמויות

הראשיות - כלומר חקר הסוציולוגיה:

               

            ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.

  

מכאן הסיקו חוקרים אחדים כי מדובר במאבק חברתי-כלכלי הקיים בהרבה חברות

אנושיות בעולם, מאבק המתהווה כתוצאה מתחרות על משאבים, קרקעות ותנאי קיום.

ע"פ מגמה זו, סיפור קין והבל מבטא את ההשקפה המקראית בקשר למאבק בסיסי זה

ובא להסביר, באופן מקורי, את סיבות המאבק, בדרך של סיפור איטיולוגי (סיפור

הבא לתאר מקור או מוצא תופעה ידועה כלשהי).

​

כיוון מחקר דומה מתמקד בתופעת נקמת הדם, הנהוגה בהרבה חברות בלתי-מפותחות. כיוון זה, העוסק בהיבטים האנתרופולוגיים של סיפור קין והבל, מתמקד בכתובים:

             

          קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה...

            

          והיה כל מצאי יהרגני:

              

          ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין שבעתים יקם

              

          וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו.

              

אותם הפסוקים מהווים מוקד למגמה המבקשת לבחון את המשמעויות הסימליות של דם

ואדמה, הן בפרשתנו והן במקרא כולו. פרשנים מצאו קשר מיוחד בנדון בין סיפור

קין והבל לבין פרשת העגלה הערופה (דברים כ"א).

              

 מגמה נוספת בקשר לבירור סיפור קין והבל עוסקת בדמויותיו: אדם וחוה, האלהים,

הבל ובעיקר קין. מגמה זו שואלת את השאלה: מה ניתן ללמוד אודות הדמויות

בסיפור, על תכונותיהן ורגשותיהן? מה גרם לקין לרצוח את אחיו? האם קין הוא

דמות מרושעת לחלוטין או שמא יש בה גם נקודות חיוביות או לפחות יסודות

להזדהות? האם קין מתמודד עם פשעו או מתכחש לו בלבד?

               

מגמה דרמטית זו מובילה בהכרח למגמה פסיגולוגית השואלת: אילו תפיסות בקשר

לטבע האדם באות לידי ביטוי בסיפור? מהי מהות הקנאה, הכעס, העלבון בנפש

האדם, על פי תפיסת המקרא? גם בתוך הסיפור עצמו נשאלת השאלה:

              

          ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך?

              

האם האדם מסוגל להתגבר על צדדיו השליליים, על "יצר הרע" שבו?

              

מכאן קצרה הדרך למגמה הפילוסופית-תאולוגית. מגמה זו עוסקת בשאלות עקרוניות

כגון: מדוע העדיף ה' את מנחתו של הבל ובכך דחף אותו למעשהו? מדוע יצר ה' את

האדם עם יכולת שלילית כה מפותחת ("יצר הרע")? ומדוע לא עצר ה' בעד קין

ומנע את המעשה המחריד? במילים אחרות, מגמה זו עוסקת בשאלות חופש הבחירה.

              

עד כאן, הצבענו על מגמות העיון הסיפור קין והבל בפני עצמו. ראיה נוספת של

הסיפור בוחנת אותו במעגלי הקשר רחבים יותר: מן המעגל המצומצם של סיפורי

משפחת אדם וחוה (בראשית ב' - ד'), למעגל סיפורי האבות הקדמוניים (בראשית א' -

י"א), אל מעגל ספר בראשית כולו, ועד מעגל סיפורי מקרא. בחינה זו מצביעה,

למשל, על הנושא המקראי, "קנאת אחים", ומבקש לשלב יחד את המסקנות באשר

לסיפור קין והבל בתוצאות הבדיקה של סיפורים כגון יצחק וישמעאל, יעקב ועשו,

יוסף ואחיו ומשפחת בית דוד.

              

העיון במעגל רחב עוד יותר מגלה את ההבדל בין סיפורי המקרא לבין אגדות עמים

רבים, העוסקות בעיקר במאבקים בין-דוריים, בין אבות לבנים. מגמה זו, הניכרת

לדוגמה במיתולוגיה ובאגדות היווניות, הפכה גם היא לנכס תרבות כללי. כיצד יש

להסביר את השוני הזה בין רוב התרבויות לבין תרבות ישראל?

              

בצד הבדל ניכר זה, ישנן גם נקודות דמיון בין סיפור קין והבל לבין סיפורים

עתיקים יותר, בעיקר מן התרבות השומרית. ההשוואה בין הסיפור המקראי לבין

הסיפורים השומריים עשויה לשפוך אור במספר כיוונים.

              

ריבוי הבחינות הנדון מזמין עיון במגמות תולדות המחקר והפרשנות. עיון

כזה יכול להתבצע כהתחקות אחרי גלגול מרכיב מסויים מן הסיפור המקראי, דרך

מדרשי חז"ל, עד לספרות ולאומנות הנוצרית והמוסלמית ועד לביטויים מודרניים,

יהודים ישראליים וכלליים.

לבסוף, ניתן גם לחקור את סיפור קין והבל ע"פ האמנות, שהיא ביטוי חזותי ופרשני לקריאת הפרשה,

דמויותיה, מעשהי ומסריה.